משה ברומברג (מאוחר יותר הוא שינה את השם לעברית: משה בר˗עם) נולד בפיוטרק

ליד לודז’, פולין בדצמבר 1920

הוא החל את לימודי האמנות שלו בעיר קרקוב, פולין בתחילת מלחמת העולם השנייה. הוא ואחיו יוסף היו במחנה ריכוז / עבודה במשך זמן מה, אך הצליחו להימלט, ובסופו של דבר הגיעו לברית המועצות,שם  הוא סיים את לימודיו והתחתן  עם ברטה ארונוב. למרבה הצער, הוריו ואחותו נספו בשואה.  אחרי המלחמה הוא חזר ללודז’, פולין, בתקופה שבין 1945-1950 הוא החל את הקריירה הארוכה והפוריה שלו כצייר, מורה, אמן ופסל.  הסט הראשון של ציורי שמן ורישומים,אשר הוצג בתערוכות שונות ברחבי פולין, תיאר את הזוועות שחווה במלחמה. הוא המשיך לעבוד באמנות שלו לאחר עלייתו ארצה בשנת 1950 עם אשתו, בנו ובתו הצעירים. לאחר קבלת עידוד מנשיא המדינה השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי, הוא החל בפרויקט חדש וארוך של ציורים מיניאטוריים יחודיים בצבעי גואש, על נושאים מקראיים שונים. הוא הציג את ציוריובתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ, בהם השתתפו לעיתים קרובות אח”מים כמו אבא אבן, מנחם בגין ומשה דיין. הוא זכה בפרסים שונים. עבודות האמנות שלו מוצגות בגלריות ובמוזיאונים שונים בארץ מלבד פולין. מאוחר יותר, הוא עבד בעיקר בציורי שמן, על נושאים שונים, החל בדיוקנאות של רבנים, פרטיזנים בפעולה או נוף ישראלי, תמוות שהוצגו גם בקנדה.  משה ברומברג נפטר לאחר מחלה ממושכת ביולי 1982 בטורונטו, קנדה.